1
ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו כ"א, כ"א.
אהל יעקב על התורה, כי תצא ו׳
2
בגמרא: אמר ר' יוסי הגלילי וכי מפני שאכל זה טרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האטלקי אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם סנהדרין ע"ב, א'.
3
הנראה בענין שאלת ר' יוסי הגלילי וכי מפני כו' יביאוהו לב"ד מה לי בב"ד או שלא בב"ד.
4
והנראה כי ר' יוסי הגלילי שאל שתי שאלות, אחת על שהפליגו עליו משפט חרוץ כ"כ בעבור דבר קל. שנית מדוע יוציאוהו מתחת ידי אביו ואמו אשר התורה הקדושה נתנה רשות אל האב להכות את בנו וייסרהו למשפט כפי ראות עינו, ופה צוה הכתוב להביאו בב"ד ולמה אין רשות אל האב להמית את בנו להיותו סורר ומורה.
5
והנראה כי הדבר הזה כבר ביאר אותו החכם ע"ה במה שאמר יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך משלי י"ט, י"ח לאמר כי ראוי לך לייסר בנך כאשר יש תקוה שע"י המכות יקח מוסר להטיב דרכו, כי על כל אלה הנה הוא בידך לעשות בו שפטים, מלבד אם כבר ידעת כי גם אם תכתוש אותו במכתש לא תסור אולתו ממנו ולא יעזוב את דרכו הרע, ויעלה בלבך להשחיתהו ולהמיתהו למען יוסרו אחרים כאשר יראו את משפטו, כמ"ש וכל העם ישמעו ויראו. ובאמת אין זה מחובת האב כי האב חייב ללמד להועיל לבנו, לא להמית את בנו לטובת הכלל, כי דברים כאלה נמסרים לב"ד ואל השופטים העומדים על הפקידים לגדור גדרים לטובת הכלל, וזהו - ואל המיתו אל תשא נפשך כי דין זה אינו שייך לך. וזהו מאמר ריה"ג וכי מפני שאכל טרטימר בשר יביאוהו לב"ד כו'. והנה על השאלה למה יומת מה עשה השיב תחלה כי הוא נידון על סופו, רק הלא ישאר קושיא מדוע צוה הכתוב להביאו לב"ד ומדוע לא יהיה ביד אביו להמיתו, לזה אמר עוד שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם כי יראו רבים וייראו, ואם כן אחר כי כל תכלית משפטו הוא מדברים הנוגעים אל הכלל לכן הוא נמסר לב"ד: